header

univ logo

01 02 03 04 05 06 07 08 09 10 11 12

ממצאים חדשים

 

מנגנון יצירת ריקבון חיצוני בתפוח מזן פינק ליידי ופיתוח ממשק הדברה

 

ליאור גור, משה ראובני– המכון לחקר הגולן, אוניברסיטת חיפה, רפי שטרן – מו"פ צפון, מיג"ל, יגאל כהן – אוניברסיטת בר אילן

 

 

 

בשנים האחרונות נצפתה בישראל עליה מדאיגה בחומרת מחלת כתמי העלים ובעיקר על פירות הזן היוקרתי קריפס פינק (פינק ליידי). הנגיעות התבטאה בריקבונות חיצוניים על גוף הפרי, או באזור הסדקים הנוצרים סביב הפיטם במהלך התפתחות הפרי, והגיעה בחלקות מסוימות עד לכ- 80%. נגיעות על הפרי ברמה כה גבוהה לא דווחה באזורים אחרים בעולם, אשר בהם עיקר הנזק מתבטא בנשירת עלים חמורה.

 

במהלך העבודה זוהה מחולל המחלה כפטרייה Alternaria alternata apple pathotype  וכן נבחן מנגנון ההדבקה והתפתחות הריקבון, ונמצא השלב הפנולוגי הרגיש להדבקה במטע. רגישות הפרי עולה החל מחודשיים לאחר נשירת עלי כותרת והחל מכ- 105 ימים לאחר נשירת עלי כותרת (אמצע חודש אוגוסט בממוצע), נמצא הפרי כרגיש ביותר להדבקה ולהתפתחות ריקבון. קוטלי הפטריות כמו אורטיבה-טופ, אורפאן היו יעילים מאוד במניעת התפתחות המחלה וריקבון על פרי במעבדה וגם בניסויי השדה. גם שמוש בחומר משרה העמידות, להפחתת שמוש בחומרים כימיים, כמוBABA (β-Aminobutyric Acid) לפני האילוח, הפחית את חומרת הריקבון על הפרי באופן דומה לקוטל פטריות מסחרי. מבין זני התפוח המגודלים בארץ נמצא הזן זהוב  כרגיש ביותר והזן יונתן עמיד יחסית. ממצאים הראו כי קליפת היונתן מכילה כמות ומגוון תרכובות פנוליות גדולים יותר מאשר הזנים הרגישים. מידע זה עשוי לתרום לטיפוח זנים עמידים, או פיתוח אמצעים ידידותיים להתמודדות עם המחלה. על פי ניסויי שדה ומודלים חצי מסחריים פותח ממשק הדברה יעיל הכולל 2-3 ריסוסים מוקדמים של מווסת הצמיחה סופרלון (GA4+7, 6-Benzyladenine), להפחתת הסדקים בפרי, מספר מצומצם של ריסוסים של קוטל הפטריות אורטיבה-טופ במועדים שצוינו לעיל על אותם עצים, ושילוב השימוש ברשת צל (20%) מעל העצים, ששיפר מאוד את יעילות ההדברה במטע ומנע כמעט לחלוטין את התפתחות הרקבונות על הפרי.

 

לסיכום, בעבודה זו הצלחנו לפתח ממשק הדברה מיטבי כנגד המחלה, המשלב ריסוס מתוזמן של קוטלי פטריות יעילים ומווסת צמיחה, שימוש ברשת צל להפחתת נזקי המחלה, ואפשרות לייעול ממשק זה ע"י שילוב חומרים משרי עמידות. הממשק שפותח משמש את מגדלי התפוח בישראל ועוזר בהתמודדות ובהגנה על הפרי כנגד המחלה במטע ומנע נזק ניכר בשווי של מליוני שקלים בשנה.

 

  • המחקר ממומן על ידי משרד המדע במסגרת תוכניות למו"פ איזורי.

  • העבודה היא חלק מעבודת מחקר לתואר שני של ליאור גור בהנחיית פרופ' משה ראובני ויגאל כהן באוניברסיטת בר אילן.

  

פיתוח שיטות ידידותיות להפחתת נזקי מחלת הצהבון בגפן יין

 

ורד נאור1,תרצה זהבי2, רקפת שרון3, מרי דפני-ילין1,  עינת צחורי פיין4, לילך יסעור קרוח4, מוניר מוואסי4, דוד עזרא4,

 

1המכון- לחקר הגולן, 2שה"מ משרד החלקאות, 3מו"פ צפון, 4מנהל המחקר החקלאי

 

מחלת הצהבון בגפני יין גורמת לפחיתה משמעותית ברמת היבול ואיכותו. בזנים רגישים שיעור הנגיעות יכול להגיע לכ90% מהגפנים. רמת הגולן היא איזור גידול חשוב של גפן יין בישראל. ההפסדים הישירים והעקיפים מהמחלה מגיעים לכ-5 מיליוןשח' בשנה. החיידק גורם המחלה(פיטופלסמה, Candidates phytoplasma), מתקיים רק בתוך תאי השיפה בצמח הפונדקאי ובמערכת ההמולימפה של הציקדה המעבירה אותו מצמח לצמח. התקיימות תוך תאית מונעת הדברה כימית ישירה וכיום אין חומר הדברה יעיל כנגדו. מאחר הציקדה המעבירה נחשבת כמבקר מקרי בכרם גם הדברה כימית כנגד הווקטור אינה יעילה. דרישה גוברת להפחתת השימוש בחומרי הדברה מחזקת את הצורך בפתרונות חדשניים ידידותיים לסביבה.בחלק ניכר מהגפנים מתרחשת הבראה ספונטנית מן המחלה והיבול חוזר לרמה הרגילה תוך כשנתיים. אוכלוסית החיידקים האנדופיטיים בגפנים בריאות שונה מהאוכלוסיה בגפנים נגועות ובגפנים שהבריאו מן המחלה. בניגוד למערכות דומות באירופה, בישראל הפונדקאי הצמחישל הציקדה המעבירה אינו נושא את המחלה אך בתוכו מתקייםחיידק שנמצא גם בציקדה.הרעיון שאנדופיטים מעורבים במערכת ההגנה של הצמח והאפשרות להשתמש בהםלהפחתת נזקי הצהבון בגפן היוו את הבסיס למחקר.מאידך, העובדה שלא ניתן לגדל את הפתוגן בתרבית מלאכותית,חייבה פיתוח מערכת מודל צמחית וחיידקית.החיידק מגודל במערכת אומנתin vitro של צמחוני וינקה וגפן. Spiroplsmamelliferumמשמש כחיידק מודל.במסגרת המחקר פותחה מערכת לגידול החיידק והותאמו שיטות למדידת התפתחותו. המערכות מאפשרות בחינת אינטראקציות בין האורגניזמים המעורבים במחלה ובחינת חומרים המעכבים את התפתחות החיידק.במסגרת המחקר נבחנות מספר דרכי פעולה אפשריות כנגד גורם המחלה: א. שימוש בחיידקים אנדופיטיים ואנדוסימביונטיים כ bio control agents.מספר תבדידים חיידקיים בודדו מגפנים ומהציקדה המעבירה. חלקםנמצאו כבעלי פעילות מעכבת במערכות המודל כנגד פיטופלסמה וכנגד פתוגנים נוספים ובימים אלה הורחב המחקר לניסויים ברמת הצמח. ב. שימוש בתופעת ההבראה הספונטנית ליצור חומר ריבוי "מחוסן". נמצא כי תופעת ההבראה יציבה ולשתילים ממקור מוברא עוצמת צימוח כמו של צמחים בריאים.ג. שימוש בחומרים טבעיים כמעכבי פעילות החיידק. ד. סקר לאיתור פונדקאי הבר של החיידק.

 

מחקר זה מומן בחלקו על ידי משרד המדע במסגרת תכניות מחקר למו"פ אזורי תחרותי.

 

 

הגירה לפריפריה הכפרית בגולן ולצפון מזרח הגליל: ניתוח קהילתי

 

מאת ד"ר שרה ארנון ופרופ' שמואל שמאי

 

 

 

מאז משבר הקיבוצים והמושבים בשנות ה-80, אנו עדים לשינויים ארגוניים, דמוגרפיים, חברתיים ומשפטיים בקיבוצים ומושבים רבים. אחד מביטויי השינוי הוא הרחבת גבולות היישוב ופתיחתו בפני מתיישבים חדשים. מתיישבים אלה נקלטים בד"כ בשכונות ייעודיות – שכונות הרחבה כחברי היישוב הקהילתי-מוניציפלי, אך אינם מצטרפים לאגודה השיתופית החקלאית השיתופית, שהיא אבן היסוד של הארגון הכלכלי של חברי היישוב הוותיק. כתוצאה מכך נוצרים ביישובים שתי ישויות משפטיות-כלכליות: חברי היישוב הוותיקים, שהם בעלי נכסים חקלאיים ואחרים ובעלי זכויות קניין והורשה על אמצעי הייצור החקלאיים והמתיישבים החדשים שבבעלותם חלקה פרטית של כחצי דונם, עליה בנוי ביתם. חברי שתי הקבוצות שותפים יחד באתו גוף מוניציפאלי קהילתי, שהוא אגודה מוניציפלית.

 

במציאות מורכבת זו בחן המחקר את שאלת השילוב הקהילתי-חברתי בין שתי קבוצות שונות אלה באותו ישוב, ולמעשה את תהליך קליטת מהגרים לתוך הקהילה. ייחודו של מחקר זה שהוא משלב ומשווה את נקודות המבט של הקולטים והנקלטים באותו מחקר ובנוסף של בעלי תפקידים מובילים בישובים.

 

מהממצאים הראשוניים עולה כי

 

  • הפריפריה מצליחה למשוך אוכלוסייה חזקה ובעלת הון אנושי גבוה.

  • שינוי הפריפריה ממקום בעל משמעות לאומית לבעל משמעות אינדיבידואלית .

  • גורמי הנעה מובילים ערכים פוסט–מטריאליסטיים יותר מאשר ערכים חומריים וכלכליים, בעיקר איכות חיים: של דיור, סביבה וקהילה חברתית

  • המניע הקהילתי-חברתי משותף לקולטים ולנקלטים ומהווה בסיס טוב לשיתוף הקהילות. מדובר בתהליך של הסתגלות הדדית.

  • לעומת זאת, הנטייה לבדלנות של הקולטים נוגדת את הנטייה לטמיעה של הנקלטים ומהווה פוטנציאל לקונפליקטים ולפגיעה בשילוב. נטייה זו בולטת בעיקר בתחום השותפות בקבלת החלטות הנוגעות לכלל התושבים.

  • נמצא "חיברות למקום" מהיר של המהגרים.

 

השילוב בקהילה – מקור לתועלת הדדית לקולטים ולנקלטים, מעשיר באופן ספירלי הן את ההון החברתי של הקהילה והן את ההגירה אליה של אנשים בעלי הון אנושי גבוה.

 

המחקר מומן על ידי משרד המדע במסגרת מו"פ איזורי תחרותי.

 

"חשיבה ברמה"

מיזם חינוכי לפיתוח חשיבה ועידוד חקר בגולן

המכון לחקר הגולן יזם ומוביל את המיזם החינוכי חשיבה וחקר ברמה. מיזם זה מתמקד בפיתוח אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה ובהטמעתן כמנוף לשדרוג מערכת החינוך בגולן. לתהליך צפויה השפעה על תפיסת המורה את תפקידו וצורת עבודתו – מהוראה בה הוא מרכז הידע ומעביר מידע למוביל תהליך חשיבה וחקירה. התלמיד יהיה אוטונומי יותר,תוך הכוונה להכנה לכישורים של העולם המשתנה.

התהליך מתפתח כתכנית אזורית באופן הדרגתי ומובנה של הטמעה בכל מערכת החינוך בגולן ברצף גילאי מלא (מגן עד י"ב). התכנית עושה שימוש בסביבות הטבעיות הייחודיות של הגולן כעתירות פוטנציאל ללמידת חקר. מתקיימים שיתופי פעולה עם משרד החינוך, מרכז פסג"ה והתעשייה בגולן. בנוסף, בחר אשכול הגליל המזרחי (פורום 15 מועצות בגליל ובגולן) במכון להוביל את מרכז החקר האזורי בתחומי התמחותו.

כיום, בשנה השלישית להפעלת המיזם, בהובלת המכון לחקר הגולן, כל בתי הספר בגולן ועשרות גני ילדים נמצאים בתהליך, בדרגות שונות של הטמעה, כאשר הדגש כיום הוא על הטמעת התכנית והפיכתה למודל ארצי. כדוגמא להצלחת הטמעת החקר ניתן לציין כי בתוך שנתיים עלה מספר התלמידים המבצעים עבודות חקר ברמה של חמש יחידות בכיתות י"א-י"ב משני תלמידים בשנה לשלושים תלמידים, כאשר כל חוקרי המכון מגויסים למשימה זו. ראשי המועצות בגולן רואים במיזם את "ספינת הדגל" לשדרוג מערכת החינוך וחיזוק ההתיישבות בגולן.

 

 

 

 

 

 

 

 

 


המכון לחקר הגולן  |  ת.ד. 97 קצרין 1290000
טלפון: 04-6123901  |  פקס: 04-6961930  |  דוא"ל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
טלפונים נוספים: ארכיון 04-6123903  |  מנהלה 04-6123928
עיצוב והקמת אתר: עדן אוריון ושני זילברמן, אגף מחשוב ומערכות מידע, אוניברסיטת חיפה